בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטכנולוגיית זיהוי הפנים (FRT – Face Recognition Technology) ובעיקר כאשר היא מופעלת באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI). ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הפכה אותה לכלי מרכזי בתחומים רבים כמו ביטחון, תחבורה ובריאות. מערכות מתקדמות אלו מאפשרות זיהוי מהיר ומדויק של פרטים מתוך מאגרי מידע עצומים. פיתוחן המואץ נעשה ברקע הביקוש הגובר לטכנולוגיות חדשניות, במיוחד עם חדירת טכנולוגיות AI לשוק הביטחוני, ותוך הכרה בצורך של חברות וארגונים בפתרונות אמינים ויעילים המותאמים לדרישות אבטחה הולכות וגוברות ולצרכים העסקיים שלהם – זאת לצד הפחתת טעויות אנוש. עם זאת הטכנולוגיה מעוררת גם שאלות אתיות מורכבות בנוגע לזכויות הגנת פרטיות, הטיות מובנות ויכולת הפיקוח של גופים ממשלתיים ופרטיים, כמו גם בהשפעה של זיהוי פנים ובינה מלאכותית על מגוון סוגיות.
זיהוי פנים דרך מסיכה
אחת מהבעיות המורכבות ביותר בזיהוי פנים בשנים האחרונות נבעה מהצורך לזהות אנשים העוטים מסיכות, בין אם למטרות בריאותיות או מסיבות אחרות. עם פרוץ מגפת הקורונה, בשנת 2020, פותחו טכנולוגיות מתקדמות מבוססות AI בניסיון להתמודד עם אתגר זה. באמצעות אלגוריתמים מורכבים שמנתחים מאפייני פנים ייחודיים שאינם מוסתרים, כמו מבנה העיניים, גשר האף והמצח ניתן לבצע זיהוי מדויק של אדם עם מסיכה או משקפי מגן. בהיבט טכני, המערכת זקוקה ל-30 אחוז בלבד משטח הפנים לצורך זיהוי ברמת וודאות גבוהה, ללא צורך בחשיפת איבר ספציפי כמו עיניים, פה או אף, אלא רק שטח פנוי כלשהו בפנים של האובייקט המצולם.
היכולת לזהות פרטים באופן מדויק גם במצבים אלו הובילה לשימושים מגוונים, בהם אכיפת חוק, ניהול תנועה בנמלי תעופה ושיפור חוויית הלקוח בחנויות חכמות ותרמה להמשך אורח חיים סדיר גם בתקופה כמו זו.
השימוש בטכנולוגיה בישראל
בישראל, טכנולוגיות זיהוי פנים כבר משולבות במערכות אבטחה קריטיות בהיקפים משמעותיים, כאשר מטבע הדברים השימוש העיקרי בטכנולוגיה זו בולט בעיקר בהקשרים ביטחוניים וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023. ברקע אתגרי המלחמה, השימוש בטכנולוגיה התרחב ואף סייע על פי פרסומים שונים, בזיהוי מהיר של נפגעים ואיתור נעדרים. נוסף על כך, פרסום של הניו יורק טיימס בתחקיר שפורסם במרץ השנה חשף כי הטכנולוגיה נמצאת בשימוש של מערכות ביטחון לאומיות לצורך זיהוי מהיר של חשודים במעשי טרור ואכיפת חוק.
התחקיר התבסס על שיחות עם קציני מודיעין וחיילים צה"ל ועל פיו, המערכת הופעלה לראשונה זמן קצר לאחר מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, במטרה לאתר ולזהות ישראלים שנחטפו על ידי חמאס לרצועת עזה ולהבדיל, מחבלי חמאס ופעילי טרור. השימוש בה התרחב עוד יותר עם פתיחת המתקפה הקרקעית ברצועה.
זו אינה הפעם הראשונה שנעשה שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים על מנת לזהות הרוגים או פצועים בזמן מלחמה – פורבס ישראל דיווח אשתקד, כי אוקראינה נעזרה בחברה האמריקנית Clearview AI כדי לזהות חיילים רוסים שנהרגו במלחמה.
אחת החברות הבולטות בתחום היא חברת Corsight AI הישראלית, אשר נחשבת לאחת המובילות בחדשנות בתחום זה ותרמה גם היא למאמץ המלחמתי. המערכות של החברה מבוססת AI וביכולתן להריץ סריקת השוואה של מיליון פרצופים בדקה. מדובר ביכולת עיבוד הנחשבת לקצה העליון של היכולות העדכניות בענף הטכנולוגי של זיהוי הפנים. על פי פרסומים שונים החברה אינה מחזיקה מאגרי תמונות, אלא מספקת את יכולת ההשוואה בין תמונה המצולמת בזמן אמת למאגר תמונות קיים אצל לקוח הקצה. על פי הצהרות החברה מערכותיה נבנו תוך שימת דגש מיוחד על הגנת פרטיות המשתמשים והבטחת התאמה לתקנים וחקיקה בינלאומית בתחום ככלל ולתקנות הישראליות בפרט. בהקשר זה, דוח של המכון האמריקאי הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) מצביע על כך שמערכות החברה מובילות בתחום הפחתת ההטיות הגזעיות והמגדריות, דבר המשפר את השימוש בטכנולוגיה באופן הוגן. על פי פרסומים שונים החברה מבצעת מו"פ של טכנולוגיה שמטרתה ליצור תמונה דיגיטלית של פנים על בסיס דגימת DNA, אך למרות הצהרות החברה בנושא זה, המגזין MIT Technology Review העריך כי הסיכויים לכך נמוכים.
זיהוי פנים גלובלי
טכנולוגיות לזיהוי הפנים מיושמות ברחבי העולם לשימושים נרחבים הכוללים אבטחת שדות תעופה, מעקב במתחמי קניות, ושיפור אבטחת תשתיות קריטיות בערים חכמות. דוגמה נוספת היא בברזיל, שם גופים ביטחוניים משתמשים בה לשיפור אכיפת החוק וביטחון הציבור. הפרויקט המרכזי כולל שיתוף פעולה של המשטרה הצבאית בסאו פאולו באמצעות טכנולוגיות זיהוי פנים למעקב אחר פושעים ושיפור האבטחה.
בין המתחרות הנוספות בשוק הגלובלי בתחום מערכות זיהוי הפנים, נמצאת חברת NEC מיפן, אשר מתמחה בתחום – החברה הינה אחת מהחברות הוותיקות בענף, שמספקת פתרונות לאבטחה ציבורית בשדות תעופה (בין היתר בנתב"ג) ועיריות חכמות. החברה פועלת בהתאמה לתקני הגנת פרטיות כמו ה- GDPR – תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי – והיא מהווה שחקן חזק ומשמעותי באיחוד.
חברה מובילה נוספת היא Clearview AI מארה"ב שמשרתת בעיקר רשויות אכיפת חוק, אך היא עוררה מחלוקות רבות וחשש לפגיעה בפרטיות, ברקע פרסומים שונים כי בנתה מאגר פנים באמצעות איסוף של תמונות מהאינטרנט. החברה אף שילמה קנסות על איסוף תמונות פניהם של משתמשים מרשתות חברתיות (Scraping).
חששות להגנת הפרטיות בישראל
בישראל בה הגנת המידע מוסדרת על ידי תקנות הגנת הפרטיות ('חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981') התעוררו שאלות רבות עם התרחבות טכנולוגית זיהוי הפנים בהיבטי הגנת פרטיות. במקביל לכך הוגשו מספר הצעות חוק שמטרתן להסדיר את השימוש במערכות אלו. בספטמבר בשנה שעברה אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית, המאפשרת שימוש במצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי לצורך זיהוי חשודים. הצעה זו עוררה ביקורת בשל החשש מפגיעה בפרטיות והאפשרות לשימוש בנתונים להקמת מאגר ביומטרי. הצעה נוספת שקידמה הוועדה הייתה בנושא הסדרת והצבת מערכות צילום ביומטריות במרחב הציבורי עבור שימושים של משטרת ישראל. הצעה זו כוללת חובת דיווח שנתית לכנסת ולייעוץ המשפטי לממשלה, אך עדיין מעוררת חששות בנוגע לפגיעה בזכויות הפרט.
הצעות אלו נמצאות בשלבי חקיקה שונים וטרם אושרו סופית, בה בעת שהדיון הציבורי והמשפטי בנושא נמשך, ואיתו דגש על הצורך באיזון בין צרכי הביטחון לבין שמירה על פרטיות האזרחים.
אף כי החברות מציינות שהן פועלת בהתאם לתקני פרטיות מחמירים, קיימת מחלוקת ציבורית על התאמת הטכנולוגיה לחוקים המקומיים, זאת כאשר על פי הצהרות של החברות המובילות בענף המערכות העדכניות כוללות מנגנוני מחיקה, כך שכל מי שאינו מעורב בפשע או חשוד בפשע – המידע הביומטרי אודותיו לא נשמר במערכת.
בין חדשנות לאתגרים אתיים
תחום זיהוי הפנים עדין נמצא בראשית התפתחותו, כאשר הוא מציע יתרונות ושיפורים רבים במגוון תחומים, אך מאידך, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והשימוש בה מתרחב, חשוב להמשיך ולבחון את ההשלכות המשפטיות והאתיות כדי לוודא שהיא מנוצלת באופן אחראי על מנת למנוע פגיעה בפרטיות. טכנולוגיה זו צפויה להמשיך ולעצב את תחום האבטחה הציבורית והפרטית בעולם ולהיות רלוונטית יותר מיום ליום.
