אבטחת מידע היא המגן בשער מפני איומי סייבר. במירוץ אל החדשנות ואווירת התחרות הכללית, עסקים נוטים להתעלם מפרקטיקות בסיסיות של אבטחת מידע – מה שיכול להוביל לאירועי סייבר לא רצויים ואף מסוכנים, כמו מתקפות כופרה או דלף מידע.
ריכזנו עבורכם כמה טעויות נפוצות בתחום אבטחת מידע לעסקים – ואיך כדאי לטפל בהן.
התעלמות מרגולציה
הנטייה הישראלית להתעלם מרגולציה ולהתייחס אליה כאל בירוקרטיה מיותרת, עלולה לעלות ביוקר כשמדובר באבטחת מידע. ארגונים רבים מעדיפים "לסמן V" על דרישות הרגולציה הבסיסיות, מבלי להבין לעומק או לבדוק את סיכוני הסייבר שעומדים לפתחם.
אנו ממליצים לארגונים להשקיע באבטחת המידע מעבר לדרישות הרגולטוריות הבסיסיות, ולאמץ גישה מבוססת סיכונים. כלומר: לבצע הערכות סיכונים שוטפות ולשלב ארכיטקטורה אדפטיבית של אבטחת מידע, שיכולה להגיב לאיומים חדשים. למשל, מערכות הגנה APT (ראשי תיבות של (Advanced Persistent Threat), יכולות לסייע בניהול סיכונים מעבר לדרישות הרגולטוריות הבסיסיות.
מידור אבטחת מידע
בארגונים רבים, אבטחת מידע מטופלת בצוות נפרד שפעילותו ממודרת משאר החברה, מה שמוביל לפרקטיקות שונות ומנגנוני הגנה לא אחידים בין המחלקות. גישה מבוזרת זו גורמת לרוב לפערים באבטחה, שיטות טיפול סותרות בנתונים וחוסר יעילות בתגובה לאיומים.
ריכוז אבטחת הנתונים במסגרת ניהול מאוחד מבטיח אכיפת מדיניות עקבית, ניטור יעיל של איומים וניהול תגובה איכותי (IR). לדוגמה, שימוש במערכת משולבת של מידע אבטחה וניהול אירועים (SIEM) יכול לספק תצוגה הוליסטית של אירועי אבטחה ברחבי הארגון, ולאפשר קבלת החלטות מהירה ומושכלת.
של מי הדאטה הזה בכלל?
עמימות בבעלות על נתונים יוצרת חללים באחריות על המידע, ופוגע בהגנה עליו. ללא בעלות ברורה על דאטה, נתונים רגישים עלולים לעבור דרך מחלקות ומערכות שונות ללא פיקוח הולם, ולהגביר את הסיכון לחשיפה.
במילים פשוטות יותר, מומלץ להתייחס לדאטה כמו שמתייחסים לרכוש בעל ערך בעסק. אם אף אחד לא יודע מי הבעלים של פריט רכוש, יש נטייה לזלזל בו והוא יכול להיפגע פיזית. כמו שלכל פריט צריך להיות אדם אחראי ששומר עליו, כל פיסת נתונים זקוקה למישהו שינהל אותה. אדם זה, או "בעל הנתונים", מוודא שרק האנשים הנכונים יכולים לגשת לנתונים, עוקב אחר אופן השימוש בהם ומבטיח שהכללים יישמרו כדי לשמור על בטיחות המידע. תיוג וארגון נתונים עוזרים לכולם להבין מי אחראי למה, מה שמקל על אבטחת הנתונים ושימוש נכון בהם.
התעלמות מחולשות אבטחה
תיקון חורי אבטחה הוא עניין שנוטה לקבל עדיפות נמוכה, גם כאשר הנתונים מראים שחולשות אבטחה מנוצלות במהירות רבה לאחר שהן מתגלות – לעתים אף באותו יום. העיכוב בטיפול בנושא מספק לפורצים חלון הזדמנויות לניצול החולשות, ויכול להוביל לזליגת נתונים.
יישום תוכנית מובנית לניהול חולשות אבטחה הוא חיוני. זה כולל הערכות קבועות, ניהול לו"ז לתיקון חורי אבטחה, ושימוש במודיעין איומים כדי להבין את ההקשר והדחיפות של כל חולשה.
אסטרטגיית ניהול חולשות Zero Day, למשל, יכולה לשלב מספר פעולות. בין השאר, יש צורך בשמירה על לו"ז עדכוני אבטחה, ושימוש בהערכת חולשות כדי לטרגט איומים מראש. כלי הגנת נקודות קצה וניטור רשת מתקדמים כמו מערכות IDS/IPS ו-SIEM יכולים לסייע לאיתור וניהול פעילויות חריגות המעידות על התקפות של "יום אפס".
הטמעת בקרות גישה קפדניות, יישום של הרשאות מינימליות על פי הנדרש והצפנת נתונים רגישים מבטיחים שגם אם מתרחשת פריצה, הנזק ימוזער. חינוך עובדים לגבי סיכוני אבטחת סייבר, ביצוע בדיקות מערכת קבועות ובדיקות חדירה, ושמירה על קשר עם קהילות אבטחת סייבר לקבלת מידע על האיומים הנוכחיים – גם אלה אלמנטים שיכולים לסייע בהתמודדות עם חולשות אבטחה.
ניטור לקוי של פעילויות מידע
כאשר ארגון לא מנטר גישה למידע ולא בוחן תבניות שימוש בו, הוא עלול להיות חשוף לזליגת מידע או שימוש לא ראוי בדאטה. בלי ניטור, גישה בלתי מורשית למידע או טיפול שגוי בדאטה עלולים להימשך ולהתגלגל זמן רב, ועד ששמים אליהם לב – זה כבר מאוחר מדי.
כלי ניטור מתקדמים, המשתמשים בלמידת מכונה ובניתוח התנהגות יכולים לעזור מאוד באיתור שימוש חריג בנתונים או דפוסי גישה שעלולים לאותת על פרצת אבטחה. לדוגמה, מערכות הידועות כ-UEBA (ראשי תיבות של User and Entity Behavior Analytics) עוקבות אחר האופן שבו משתמשים מקיימים אינטראקציה עם הרשת ומסמנות כל פעילות שחורגת מהנורמה. בדרך זו, כל התנהגות מוזרה או בלתי צפויה – כמו משתמש שניגש לקבצים שהוא אף פעם לא משתמש בהם או מתחבר בשעות "מוזרות" – מפעילה התראה, שמובילה לחקירה מיידית. מערכות אלו מאפשרות לזהות במהירות ולהגיב לאיומי אבטחה פוטנציאליים על ידי התמקדות בחריגות משמעותיות.
הזנחה של הכשרת עובדים בתחום אבטחת מידע
הגורם האנושי הוא לרוב החוליה החלשה ביותר בכל הקשור לאבטחת מידע, לרוב בגלל חוסר מודעות לגבי סיכונים כמו פישינג, הנדסה חברתית או פרקטיקות ניהול מידע רצויות. ההכשרה צריכה להתבצע לפני כניסה לתפקיד, וגם במהלכו – מכיוון שהתחום משתנה ומתעדכן כל הזמן, וסיכוני האבטחה לובשים צורות שונות.
תוכנית הכשרה טובה לאבטחת סייבר לעובדים צריכה להיות מקיפה, מעניינת ומתעדכנת תדיר. כדאי להתחיל עם היסודות של אבטחת סייבר, כולל הבנת איומים נפוצים כמו פישינג, תוכנות זדוניות והנדסה חברתית. העובדים צריכים לקבל הכשרה לגבי החשיבות של אבטחת סיסמאות ושימוש נכון באימות רב-שלבי. מומלץ לכסות גם נהלי שימוש בטוח באינטרנט, אבטחת דוא"ל וכיצד לאבטח מכשירים אישיים המשמשים לעבודה, כמו טלפונים סלולריים.
עדכונים שוטפים על מגמות אבטחת הסייבר העדכניות והאיומים המתעוררים הם חיוניים. הרצאות סייבר על בסיס קבוע צריכות להיות חלק חשוב מההכשרה של העובדים. אלמנטים אינטראקטיביים כמו חידונים, סדנאות וסימולציות של ניסיונות דיוג יכולים לעזור בהפנמת המסרים. הדגשת המדיניות והנהלים של הארגון, כולל תיאור התפקידים והאחריות של כל עובד בהגנה על הנכסים הדיגיטליים של הארגון, יכולים לסייע אף הם.
עידוד תרבות אבטחה בתוך הארגון הוא חיוני. עובדים צריכים להרגיש בנוח לדווח על איומי אבטחה פוטנציאליים ולדעת כיצד לעשות זאת. מפגשי משוב קבועים והזדמנויות לעובדים לשאול שאלות או להביע דאגות לגבי בעיות אבטחת סייבר, יכולים לטפח תרבות זו.
