טביעת הרגל הדיגיטלית הקטנה ביותר יכולה להפוך לכרטיס כניסה למתקפת סייבר. עסקים, ללא קשר לגודלם, נמצאים כיום בחזית של קרבות סייבר בלתי פוסקים. עסקים קטנים, שנחשבים לעתים קרובות כטרף קל בשל המשאבים המוגבלים שלהם, מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בשמירה על הנכסים הדיגיטליים שלהם. אחד מכלי הנשק החזקים ביותר בארסנל אבטחת הסייבר במקרים כאלה הוא מבדקי חדירות.
מהם מבדקי חדירות?
מבדק חדירות, המכונה לעתים "pen testing" או "פריצה אתית", הוא הדמיה של התקפת סייבר על מערכת מחשב, רשת מחשבים או אפליקציה. המטרה העיקרית היא לזהות נקודות תורפה שעלולות להיות מנוצלות על ידי האקרים. מבדקי חדירה מבוצעים בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע מיומנים המשתמשים בשילוב של כלים אוטומטיים וטכניקות ידניות כדי לחקות את האסטרטגיות והטקטיקות של תוקפים בעולם האמיתי.
איך מבוצעות בדיקות חדירה?
לפני תחילת המבדקים, מוגדרים ההיקף, המטרות והמגבלות. כך מבטיחים שהבדיקה תהיה ממוקדת, מבוקרת תוך צמצום האפשרות שתתרחש פגיעה בשוגג בפעילות העסקית. בשלב הבא, הבוחן אוסף כמה שיותר מידע על מערכת היעד. למשל, כתובות IP, שמות דומיין ושירותי רשת.
לאחר מכן, מבצעים סריקה. כלים אוטומטיים משמשים לאיתור נקודות חולשה ואפשרויות חדירה למערכת.
הליבה של מבדקי החדירות היא שלב קבלת הגישה. הבוחן מנסה לנצל את הפגיעויות שזוהו כדי לקבל גישה לא מורשית, תוך שימוש בטכניקות וכלים כמו סקריפטים, חולשות ידועות בתוכנות שנמצאות בשימוש בארגון, שרתים לא מעודכנים, הגדרות Firewall שגויות וכו'. הבודק ינסה ליצור לעצמו דלת אחורית, תוך חיקוי הפעולות שתוקף אמיתי יבצע כדי לבצר שליטה במערכת.
לאחר הבדיקה, ניתן דו"ח מפורט לבית העסק. דו"ח זה מתאר את נקודות החולשה שהתגלו, הנתונים שנמצאים בסכנת חשיפה והמלצות לאבטחת המערכת.
סוגי מבדקי חדירות
"קופסה שחורה": לבודק אין ידע מוקדם על המערכת. זוהי הדמיה של מתקפה חיצונית על המערכת, ללא גישה למידע פנימי מוקדם.
"קופסה לבנה": לבודק יש ידע מלא על המערכת, כולל ארכיטקטורה וקוד מקור. זה מבדק חדירות מקיף יותר, שיכול לסייע לזהות נקודות תורפה שלפעמים מתפספסות במבדקי "קופסה שחורה".
"קופסה אפורה": משלבת בין שתי הגישות הקודמות שתוארו – הבודק מקבל מידע שניתן להניח שתוקף היה מגיע אליו עצמאית לאחר מחקר מודיעיני – זו גם הגישה הנפוצה והמומלצת עבור מרבית החברות והארגונים.
החשיבות של מבדקי חדירות
זיהוי חולשות לפני אירוע הסייבר: חשוב לדעת היכן נמצאות נקודות התורפה של מערכות המידע הארגוניות – לפני שהאקרים או גורמים עוינים אחרים ינצלו אותן. מבדקי חדירה מספקים הערכה אמיתית של מצב האבטחה בארגון.
תקנות: בתעשיות רבות יש תקנות המחייבות הערכות אבטחה תקופתיות, כולל בדיקות חדירה, בין היתר בישראל, ביצוען גם נדרש כחלק מתקנות הגנת הפרטיות. חשוב לשמור על תקנות אלה, על מנת להימנע מסנקציות רגולטוריות.
שמירה על המוניטין: פריצה למערכות הארגון או מאגרי המידע שלו עלולה לפגוע קשות במוניטין שלו. עבור עסקים קטנים, מתקפת סייבר שמביאה להשבתה, וגרוע מכך – לדליפת מידע, עלולה להיות הרסנית. בדיקות חדירות מהוות אקט מניעתי שיכול לסייע בהגנה על המוניטין ואמון הלקוחות.
חיסכון בעלויות: עלות מבדקי חדירות היא מינימלית בהשוואה להשלכות הפיננסיות הפוטנציאליות של פריצת סייבר. הרבה יותר יקר לשלם כופר לפורצים, לתקן את הנזקים ולנסות לשקם את המוניטין של העסק ולהתמודד עם תביעות יצוגיות על דליפת מידע אישי.
הכשרת עובדים: ניתן להשתמש בממצאים של מבדקי חדירות כדי להעלות את המודעות של אנשי מערכות המידע על חשיבות האבטחה והסיכונים הפוטנציאליים.
מבדקי חדירות הם סוג של תרגול לפרוטוקולי אבטחת המידע שלכם. לא מחכים לשריפה כדי להיות מוכנים לכבות האש, ולכן כל ארגון צריך להיות מוכן מראש למתקפת סייבר אמיתית. מבחני חדירה על בסיס קבוע, בשילוב עם אמצעי אבטחה אחרים, יכולים לסייע לעסק שלכם לעמוד מול המציאות המשתנה תדיר של איומי הסייבר.
